בקולנוע קפאתי מקור
או מבדידות.
בכיתי פנימה ויריתי חץ אחר חץ לתוכי.
עליתי על גדותיי כמו הבניינים המוצפים ההם.
טבעתי.
-
שאלת, מה את סופרת באצבעות?
עניתי, הברות להייקו.
-
הייתי חורבה מוקפת שלוליות,
הייתי כביש שנערם עליו שלג,
הייתי עץ חג מולד בלי מתנות.
-
כשאני כותבת לכל לך
אני כותבת לי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה